Search
  • הלית וייל

שתיקה

הייתי ילדה שתקנית, מופנמת.


זוכרת את עצמי שותקת,

לא מעיזה להוציא הגה מהפה,

שלא אגיד משהו לא נכון,

שלא יצחקו עליי.


כשחוויתי כעס, הייתי משתתקת.


כשאדם קרוב היה מגיב אליי בשתיקה הייתי נפגעת מאוד,

כועסת,

לוקחת אליי באופן אישי.


כשנתתי לעצמי לדבר, לא ידעתי מתי לעצור.


למדתי לשתוק,

לבלוע את מה שיש,

לשמור על השקט בחוץ.


כל אחד מגיב אחרת למצבי שתיקה, וחווה את עצמו אחרת שותק.


לעתים שתיקה היא עצירה של רגשות שלא נתנו להם מקום.

כמו אבן שנתקעת, חונקת, פוצעת, מכבידה.


כשהשתיקה קשה לנו, היא מייצרת רעש פנימי.


כשהסכר נפתח, הכל יוצא בצורה לא מבוקרת.


עצירת רגשות, דרך שתיקה, הדחקה או קושי להתמודד עם רגשות לא נוחים, מחבלת בזרימה הפנימית ומייצרת קושי שיכול להתבטא גם בגוף הפיזי (גרון, בטן ועוד)


מוזמנים להקשיב להנחיה שלי לעבודה עם שתיקה באתר ב"מדיטציות מונחות"

וכמובן מוזמנים

לשתף



0 views
  • YouTube Social  Icon
  • phone
  • מייל
  • Black Facebook Icon