חיפוש
  • הלית וייל

שחרור דפוסים וריפוי עמוק

"נפלת? חטפת מכה?

לא נורא,

לא קרה שום דבר,

הנה,

עבר…."

מכירים את המשפט?


זה משפט שמסמל בעיניי את את ההתנהגויות הכי אוטומטיות שלנו כבני אנוש.

להזיז הצידה ולדחוק לפינה את מה שלא נוח, מציק, כואב, ולרצות שהוא לא יהיה קיים.


במהלך הזמן, עם השנים, כשדוחקים לפינה כל מה שלא בא לנו שיהיה, יש הצטברויות ונוצרים מחסומים ותקיעויות שמשפיעים על הגוף, המחשבות, הרגשות ואנחנו יוצאים מאיזון.


כשהגוף הפיזי "סוחב" את כל מה שהצטבר, ההשפעות יכולות להתבטא כעייפות, כאבים, תגובות אלרגיות ואפילו מחלות.

גם המערכת הרגשית, שנתבקשה למסך רגשות שליליים, מתקהה יותר. זה יכול להתבטא ככובד רגשי שברמות גבוהות ייהפך לדיכאון, פחדים שבהמשך יכולים להפוך לחרדות וקיצוניות רגשית.

המיינד, שנתנו לו מקום להזיז את הרגש, משתלט, ומנהל אותנו.

תכל'ס, אנחנו בלופ שכביכול, אין ממנו מוצא.


לצאת מהאוטומציה ולשנות את ההרגלים הבסיסיים זה תהליך.

הוא יכול לקרות בזכות המוח הפלסטי שמשתנה השכם וערב כשאנחנו מביאים את עצמנו למודעות פנימה, מוכנים להעז לצאת מההרגל ולשנות תוך כדי את נתיבי המוח הרגילים שנוצרו עם השנים.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול