Search
  • הלית וייל

רואה אותך נכבית

רואה אותך נכבית,

נעלמת לאט לאט.

הקושי ניכר על פנייך,

המוות נשקף מעינייך.

מבטך חלול,

ריק.

אין דרך להגיע אלייך,

לגעת ולתת לך זיק של תקווה,

ניצוץ של חיים.

נראה שהחלל בתוכך הולך וגדל,

והכאב בליבי לראות אותך מתעצם,

ואין לי דרך אלייך,

נראה שמעולם לא היתה.

ועכשיו,

הקירות הדקים לליבך הפכו נוקשים עוד יותר.

אז למה אלוהים,

תסביר לי.

למה הנפש נהרסת לה כל כך בקלות?

ולמה זה מגיע לה?

וההרס ניכר,

ונראה שכמעט ואין דרך לשקם.

הילדה שהיתה כבתה ואיננה עוד,

נותרה רק רוח רפאים.

חסרת קול,

קפואה,

כבויה,

דוממת.

1 view
  • YouTube Social  Icon
  • phone
  • מייל
  • Black Facebook Icon