Search
  • הלית וייל

קורונה - תובנות חדשות

בחמישי האחרון, מצאתי את עצמי מסתובבת לסידורים בחוץ כשברקע דיווחים על הקורונה, על אנשים שנכנסים לבידוד, על נגיף שמנסים לעצור. מיקרואורגניזמים בלתי נראים, מתפשטים, מסכנים עולם שלם. חוויה קשה לעיכול.


אז אני, שתמיד שואלת שאלות, הייתי סקרנית להבין את המשמעות האישית והגלובלית של התפשטות הקורונה ברמה עמוקה, והחלטתי לשתף בתובנות שלי. הרי מכל דבר יש מה ללמוד על עצמנו ולצמוח:


1. בידוד

יש לנו הזדמנות לעצור ולהיות עם עצמנו ללא הסחות חיצוניות, להתמודד עם דברים שעולים מתוכנו, דווקא ממקום של ההתרחקות מאינטראקציות חברתיות ושימת דגש על טובתנו העליונה, יצירת סדר עדיפויות שונה מהרגיל, בו אנחנו שמים את עצמנו במרכז תוך לקיחת אחריות עלינו ועל סביבתנו.


2. בניית אמון

אנחנו לא לבד בעולם. אנו חייבים למצוא דרך לסמוך אחד על השני. כי כולנו משפיעים ומושפעים זה מזה. לכל אחד מאתנו יש אחריות.


3. הכרה בהשפעה

לדרך ההתנהלות שלנו יש השפעה ומשמעות, לחיוב ולשלילה. אנחנו חלק משלם ויוצרים

אותו יחד.


4. עצירה

העולם נע בהילוך מהיר - אין מנוחה, הזמן עף ואין רגע דל. קשה לעצור כשהרגל כל הזמן לוחצת על דוושת הגז. מצב שלא מאפשר לנו לשים לב לעצמנו.

העצירה נותנת לנו רגע לנשום לפני שממשיכים הלאה מכוח האינרציה, נותנת לנו הזדמנות להסתכל לאן, לתת לדברים להתבהר, לתת ערך לחיים. הגיע הזמן לעצור ולעשות אתחול מחדש.


5. בניית אחדות

האחדות באה בראש ובראשונה מבפנים. כולנו חלק מהשלם. לומדים לסמוך, לקבל ולהכיר בערך שלנו ושל סביבתנו כחלק מהשלם. זו הדרך להפוך ליותר שלמים ובטוחים.


חמשת השלבים הללו מתחברים לתהליך התבגרות חברתי ולקיחת אחריות משותפת.


יש לנו אחריות אישית, וכשעולים רגשות הישרדותיים כמו לחץ, מתח, פחד ודומיהם, נכנס אי שקט. המערכת הפיזית עוברת למוד של הישרדות, חוויה שלאורך זמן, מתישה ומחלישה. התוצאה יכולה לגרום לגוף פיזי חלש יותר, מערכת חיסונית שאינה במיטבה.


חשוב שנתחיל להיות יותר קשובים לעצמנו. ננשום, נירגע, נרפה, נמצא שקט ורווחה פנימית,

רבים מאתנו חוששים מהתמודדות במצבי מצוקה, ממה שיקרה אם הגוף לא יעמוד בקושי, בכאב. הגוף שלנו יוצר אתנו תקשורת מתמדת דרך איתותים פיזיים הבאים להראות לנו על חוסר איזון פנימי כשקיים. הוא חלק מאתנו, נאמן לנו ובא לשמור עלינו. נוכל לחזק את האמון והביטחון בגוף שלנו ע"י הקשבה ופעולה.


הקשבה היא חלק מלקיחת אחריות על עצמנו, ומפתחת מערכת יחסים בטוחה ומעצימה. אנחנו יכולים לדבר עם הגוף ולהכין אותו לאפשרות שנחשף לנגיף. לבקש להרגיש מהם אותם חלקים בתוכנו הזקוקים לחיזוק והתייחסות וכך לחזק את הביטחון שלנו בו ובעצמנו.


יש לנו גם אחריות סביבתית, לכן חשוב שנשים את טובתנו העליונה במרכז כמו גם את טובת הכלל. שנתמוך ונהיה בשביל אחרים, שנסמוך ונזכור שיש לנו חלק בכל אינטראקציה שנוצרת, גם כשאנחנו פסיביים.


אז בואו נייצר תקשורת מילולית ונדבר, ממקום של קבלה ולקיחת אחריות ולא ממקום של האשמה. לאף אחד מאתנו אין רצון לפגוע באחרים. לעיתים זה מגיע ממקום של חוסר מודעות או התכחשות ואז תפקידנו הוא לזכור לקחת אחריות.


והעיקר הבריאות הנפשית והפיזית.


חג פורים שמח

1 view
  • phone
  • Black Facebook Icon