Search
  • הלית וייל

פריצת גבולות

איך הרשיתי לו לדבר אליי כך?


אז לא הבנתי שהחזרתי את עצמי להיות ילדה חסרת ביטחון שמותר להתנהג אליה איך שרוצים. אולי כי אני לא מספיק, ובין היתר כי אפשר להגיד לי מה שרוצים ולהתנהג אליי איך שבא.


במצבים כאלה, הייתי נאלמת, משתתקת לגמרי והופכת להיות אויר.


המקום שלי היה מוטל בספק ותחושתי היתה שאין לי קיימות בעולם.

אז הגבולות שלי היו פרוצים לגמרי.


תחשבו על זה שבכל רגע ורגע היה יכול להתפרץ אדם לביתכם ולעשות ככל העולה על רוחו. להיכנס בלי לדפוק בדלת ולהתנהג בדרך אלימה. להעיר, להאשים, לגדף...


היום אני כבר מבינה שמערכות היחסים החיצוניות הם אלה המשקפות את מערכות היחסים הפנימיות שלנו ואת ההתנהגויות שאימצנו לעצמנו כלפינו.


הרי תחשבו על איך שאנחנו מתייחסים לעצמנו. כמה אנחנו כועסים, מאשימים, אפילו מדברים לעצמנו בדרך מזלזלת.


אנחנו חוזרים על התנהגויות מסוימות כלפי עצמנו שוב ושוב, והלופ שיצרנו נמשך.


ככל שזה קורה שוב ושוב, גם התחושות שעולות לנו במצבים אלה הולכות ומתעצמות. הכאב, הפגיעה ולעיתים כשזה יותר מדי גם הניתוק שנוצר כדי שלא נרגיש יותר את כל אלה.


הילדים שלנו החברים, בני הזוג, המשפחה מרגישים אותנו, "בוחנים" את הגבולות שלנו. בודקים מה מותר, מה אפשרי.


ואנחנו, יוצאים מתוסכלים על שזלזלו בנו, דיברו אלינו בצורה לא מכבדת, גרמו לנו לחוש כאילו אנו אוויר...

כדי להתמודד עם מצבים בחיים שלנו, עלינו להפסיק לברוח ולהתחיל להיות.


להיכנס פנימה ולחוות תחושות ורגשות שלא יכולנו לתת להם מקום כי לא ידענו איך. לתת לעצמנו להיות שם לחזור למצבים הראשוניים שיצרו אותם מתוך כוונה לצמוח, להבין את עצמנו, ולהחזיר את עצמנו למקום שלם יותר. כשאנחנו גולשים מהסימפטום החיצוני פנימה דרך כל הרגשות והתחושות, אנו יכולים לחזור לנקודת ההתחלה וממנה לייצר מתווה חדש. לפעול בדרך שתיטיב עמנו, שתביא לנו שלווה וביטחון בערך עצמנו. דרך שתחזיר לנו את שמחת החיים.

3 views
  • YouTube Social  Icon
  • phone
  • מייל
  • Black Facebook Icon