חיפוש
  • הלית וייל

על תהליכים פנימיים - שינוי מציאות וריפוי

המציאות שאנו חווים היא ביטוי למה שקורה בתוכנו. המוח שלנו הוא המעבד. נותן פקודות שמפעילות מערכות פנימיות, המייצרות, באופן מהיר ויעיל תחושות, רגשות ומחשבות.


הפנימיות שלנו מורכבת מהמון מערכות. ביניהן, הגוף הפיזי שמבטא את עצמו דרך תחושות ומאותת לנו באמצעות מחלות, אלרגיות, כאבים ועוד. הגוף הרגשי שמבטא רגשות כאלה ואחרים, הגוף המנטאלי שמייצר מחשבות ומנתח מצבים באופן רציונאלי. במצב מאוזן, כל המערכות פועלות בתקשורת זורמת.


מה שיפה במערכות שלנו, שהן מאוד חכמות ומורכבות. הן מתקשרות יחד, לומדות ומגיבות באופן ומהיר למצבים שונים, וכך יוצרות את מה שאנחנו חווים כמציאות החיים.


אז המציאות שלנו היא פועל יוצא של מה שאנו חווים. לא באמת משנה אם היא תוצאה של "ירושה" מהבית שגדלנו בו או ממקור אחר. השאלה הנשאלת היא עם מה אנחנו מתמודדים עכשיו ומה עושים עם זה.


המערכות החכמות הן פלסטיות ומשתנות בהדרגתיות, וכך גם השינויים שקורים לנו בחיים (לכל כיוון) הם הדרגתיים עד ש"פתאום" אנחנו מוצאים את עצמנו במצב כזה או אחר. הם אפילו מלווים בסימנים ואותות, שלא תמיד אנחנו מספיק קשובים כדי לקלוט. באותו אופן, גם כשעושים עבודה פנימית ותהליכי ריפוי, השינויים נעשים בהדרגתיות. לעיתים, כשהשינוי מורגש זה מרגיש כמו קסם. בפועל, זה תהליך של עיבוד פנימי שמייצר שינוי ברמה הפיזית, הרגשית, המנטאלית וברמת התובנות וההכרות עם עצמנו והעוצמות שלנו.


אז מה עושים כשרוצים לעשות שינוי במציאות?


מתחילים להכיר את עצמנו ואת המערכות הפנימיות, מפרקים חיבורים ישנים שמייצרים תגובות והתנהגויות מעכבות שפוגעות בנו ומייצרים מסלולים חדשים.


המערכות שלנו חייבות התייחסות, תמיכה, תחזוקה וטיפול. עלינו לתחזק אותן בצורה סדירה כמו שחלקנו עושים, למשל, עם המערכת הפיזית בפעילות גופנית, בתזונה וכו'.


הקשרים והחיבורים שנוצרים אצל כל אחד ואחת מאתנו הם שונים. הם תוצר של תגובה אישית לאירועים חיצוניים, ויתבטאו באופן ייחודי, בהתאם למבנה האישיות שלנו.


אז, הכרות עם המערכות דורשת מאתנו החלטה אם לעבור תהליך ולפקוח את העיניים הפנימיות. במהלך שינוי נבנים מסלולים חדשים שמאפשרים לנו לטשטש מסלולים קיימים בחיינו, כאלה שאינם מיטיבים איתנו, ולזוז מהם. זו הסיבה שכשעושים דרך, עדיין חוזרים גם למה שמוכר. אני יודעת שלעיתים זה נראה כאילו חזרנו לאותו מקום, אבל זה לא באמת כך. אנחנו זזים מהמסלול הרגיל שלנו וחוזרים אליו, עד שההרגל משתנה.


בכל שלב, בתהליך פנימי, נעשה טיפול מערכתי שמתרחש בזוויות שונות והיבטים שונים, מונגש מידע חדש שמייצר למידה חדשה ועיבוד מידע המאפשר למערכות הפלסטיות, התבוניות, להשתנות.


אפשר לדמות את המציאות למסלול הליכה שכולל אבנים וסלעים, הרים וגבעות, מורדות, מישורים ועוד. ההכרות עם המערכת נעשית על ידי הליכה בדרך (תחשבו על זה, אנחנו מכירים אותה מצוין. כל השנים אנחנו צועדים בה). ההליכה באה עם התבוננות על הדרך שאנחנו מכירים, על אבני דרך במסלול ועיבוד ברמה מערכתית.


לכל אחד מאתנו ישנן אבני דרך שהשפיעו על חייו שם נוצרו שינויים שהשפיעו על מהלך חיינו.


אז מהם השלבים בתהליכים פנימיים?

1. התבוננות

2. הקשבה

3. עיבוד

4. שינוי


ארבעה שלבים המאפשרים לנו לנוע ולזהות הזדמנויות חדשות, דרכים חדשות שיכולות לנתב אותנו למקומות שלא הכרנו ולנתב אותנו לצמיחה. כך משנים הרגלים, קיבעונות, זוויות ראיה, דפוסי חשיבה, מרפאים קשיים פיזיים ורגשים ויוצרים שינוי.


המערכות התבוניות לומדות לעבוד עם מידע חדש ולשנות. הלמידה היא חווייתית ולא שכלית ומביאה למציאות חוויית יציבות, ביטחון ורגיעה.


למה אני מספרת לכם את כל זה בכלל?


בעבר, לא דמיינתי שיש סיכוי שדברים יכולים להיות אחרת ממה שאני מכירה. חשבתי שזה מי שאני ואלה החיים שלי. לא הרגשתי מאוזנת ויציבה, חייתי בחוסר בהירות. כל טריגר טלטל אותי והשפיע עליי בעל מיני רמות שכולנו מכירים. בתחושות הגופניות, ברמה הרגשית ובדרך בה תפשתי את העולם. אכלתי סרטים ולא הבנתי מה עובר עליי כשהרגשות גואים בתוכי, כשהגוף כואב. תמיד חיפשתי בחוץ סיבות למצב שלי.


הידיעה, שכל בעיה באה עם פתרון, משנה באופן משמעותי את החיים. ההבנה שיש לנו חלק במה שמגיע לחיינו, וזה לא משנה אם זו מערכת יחסים כזו או אחרת, כאב או מחלה, רגשות לא נוחים וכו', מחזקת. הידיעה, שהבחירה בידינו וכך גם האחריות לגבי איך שהמציאות תראה, היא אוצר בעיניי.


כשהתחלתי את התהליכים שלי, נדהמתי משלל האפשרויות הקיימות. זה דרש ממני התמסרות לעצמי, שינוי סדר עדיפויות מתוך הבנה ששיפור חיי יבוא מתוך הסכמה והחלטה לפעול ולצאת מהמעגלים האינסופיים שהותירו אותי באותו מקום. במהלך השנים למדתי דרך עבודה עם עצמי ועם מטופלים. למדתי לאתר מסלולים, לחצוב בסלע ולמצוא דרכים שמניעות קדימה גם במצבי אי וודאות. למדתי להתבונן, להקשיב ולעבד ולייצר שינוי עם עצמי ועם עוד רבים שצועדים איתי בדרך, באמון מלא ובהתמסרות לתהליכים שלהם.


אז יקיריי, כל צעד והחלטה שעושים היא חשובה. היום, יותר מתמיד, אומרת שאני מודה על כל צעד שעשיתי בחיי, גם כשלא היה לי מושג מה יביא השלב הבא ומה הוא ידרוש ממני. למדתי לקחת אחריות וללמד את סובביי שכל צעד פותח לנו אפשרויות חדשות ויכול להראות לנו, ולאלה שצועדים אתנו, שיש פתרונות, שאנחנו לא קורבן של המציאות. לכל אחד מאתנו יש הזדמנות לחיות בבהירות ובבריאות מתוך יציבות בטחון ושקט. מה שנותר הוא לצאת לדרך ולפעול.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול