Search
  • הלית וייל

סליחה

אשמה לא אשמה...

לא באמת משנה מה לבשתי בת כמה הייתי איך נראיתי...

תמיד עולה האשמה למרות שהייתי קטנה מדי, תמימה מדי. היא שם.

מתחברת אליה, אל הילדה שלא מבינה מה עשתה, למה היא, במה היא אשמה. מרגישה אותה בוכה איתה מחבקת אותה.

מוכנה לראות אותה. מפסיקה להתעלם ממנה. כבר שנים שמרחיקה אותה שונאת אותה בעיקר מאשימה אותה מאשימה שהיא קיימת.

כבר מוכנה להכיל אותה בחיי לחבק אותה לתת לה מקום.

סליחה, אני אומרת לה סליחה שזנחתי אותך כל השנים, שהתעלמתי מקיומך, מזעקותייך לעזרה.

סליחה, את לא אשמה את רק ילדה קטנה.

עוד חלק בתוכי מתמלא באור, מתרגש לחזור חזרה לשלם. הולכת ומתמלאת בביטחון, בעוד קצת שקט פנימי, באהבה.

0 views
  • phone
  • Black Facebook Icon