Search
  • הלית וייל

לרצות אחרים ולחוש תסכול

ריציתי אותם, חשבתי שאז יאהבו אותי, יקבלו אותי והייתי מתוסכלת.

בפנים הרגשתי פחותה, לא רצויה. לא רק שלא אהבתי את עצמי, לפעמים אפילו די שנאתי. אבל רציתי שיאהבו אותי, יעריכו אותי ויקבלו אותי. רציתי שירגישו אליי את מה שאני לא מרגישה כלפי עצמי. וזה לא קרה...

כל הזמן רדפתי אחרי האהבה והקבלה. נפגעתי, הרגשתי מתוסכלת ופגועה, האשמתי את עצמי כי אני לא מספיק... ואז החל לקרות השינוי... התחלתי להתבונן פנימה על עצמי, הסכמתי לחוות את הרגשות הקשים מתוך מודעות פנימית, הצלחתי לצלול עמוק פנימה למקומות השורשיים שהובילו אותי לחוויה שאינני מספיק שווה. נתתי מקום לרגשות שלי, לתחושות בגופי, למחשבות שעלו, הסכמתי לתת לעצמי מקום. אפשרתי לעצמי לחזור לאותן תחושות שהובילו אותי למי שאני היום. רק אז יכולתי באמת להפסיק לרצות, לחוות תסכולים וכעס על כל מי שלא רצה אותי או שכך חוויתי אותו. מגיע שלב מסוים שמרגישים את השינוי וזו תובנה מרגשת. זה קרה כשפתאום קלטתי שאני כבר לא רודפת אחרי אנשים. יש סביבי אנשים שרוצים בי, מקבלים אותי, אוהבים אותי. זה קרה כשהתחלתי לקבל את עצמי.

0 views
  • phone
  • Black Facebook Icon