חיפוש
  • הלית וייל

ללכת בעקבות האור

רוצה להכיר את הילדה הרכה שבי להרגיש אותה ואת הזיכרונות שאת חלקם עדיין מסתירה.

מוכנה לבכות את הכאב שלה, לצרוח איתה, להכיר את השנאה שבה, את התסכול והייאוש שלה מהעולם, את העייפות שלה מהחיים.

רוצה לאהוב אותה, את הגוף שלה.

מוכנה לרחם עליה ולגלות כלפיה חמלה,  לעזור לה לדעת שאני איתה, לאפשר לה להפסיק להיות שקופה.

לקח לי זמן לדעת שהיא קיימת, למצוא את המסתור שלה, והיא עדיין גם שם, במסתור, עוד לא לגמרי מרגישה בטוחה.

כמעט שלוש שנים מאז שגיליתי שעברתי לאורך הילדות שלי פגיעות מיניות, זו טראומה קשה ולוקח זמן לעכל.

אני לומדת ללכת מחדש. מוכנה להבין את עצמי יותר, מנסה לקבל את עצמי ולאחות את ההריסות.

מגששת ומוצאת דרך חדשה, מנסה להפסיק לפחד ללכת באפלה.

מדליקה פנס כדי לצעוד קדימה ולהפסיק להיעצר בבהלה. לומדת להפסיק להיאטם, להשתתק, להתנתק.

לא תמיד הרגליים נושאות אותי, לפעמים ברכיי שקועות באדמה.

מאז ומתמיד הרגשתי לבד, לא האמנתי באף אחד, לא סמכתי.

גם היום זה לפעמים קצת מורכב, לשמחתי, יש סביבי אנשים שאוהבים אותי ורואים אותי, אהובים שמחלצים אותי ונמצאים אתי גם כשנורא וקשה עוזרים לי לצאת מהחיים המדומים בצל הטראומה, מראים לי את האור שלא ראיתי אז, כשהייתי עוד ילדה.

0 צפיות
  • phone
  • Black Facebook Icon