חיפוש
  • הלית וייל

לטפל בכאב

לכל כאב יש סיבה ופתרון.


לפני הרבה שנים הגב היה נתפס לי, כאילו משום מקום. לא הייתי יכולה לזוז מ"מ. הכאב היה אכזרי, המצוקה נוראית וחוסר האונים היה בלתי נסבל.


אז לא ידעתי שכאב הוא רק סימפטום. הייתי בתפישה שבטח עשיתי תנועה לא נכונה. לא הבנתי שסימפטומים הם תוצאה של משהו עמוק יותר שיושב בפנים, כזה שלא פתרנו עם עצמנו.


מאז צמחתי והתודעה נפתחה.


הדבר ראשון והמשמעותי שהבנתי הוא, שבמצבים כאלה חשוב לתת מקום לכאב, ולא להתנגד ולחפש דרכים איך לסלק אותו ללא התייחסות אליו.


ההסכמה לתת מקום לכאב, משחררת התנגדויות וכבר מייצרת רגיעה מסוימת. תחשבו על זה, התנגדות מייצרת נוקשות. נוקשות מייצרת כאב.


השלב הבא הוא לרפא מהיסוד.


הכוונה היא, התמודדות עם הכאב דרך כניסה פנימה לעומק. עבודה עם התחושות והרגשות שיצרו את הסימפטום והגעה לגורמים השורשיים. כך משנים מהיסוד דפוסים מייצרי כאב.


באשר אליי, הגב התפוס החזיר אותי כל פעם מחדש למצבים של חוסר אונים שלא התמודדתי איתם בעבר. מצבים בהם אני מאובנת ולא יכולתי לתפקד. מצבי תקיעות שהיו נוכחים בחיי במישורים שונים. אז עוד לא דמיינתי שיש דרך לעשות שינוי ולצאת משם.


מאז, הגב התפוס הוא נחלת העבר. בנוסף, גורמים שייצרו אצלי תקיעויות בחיים הלכו ופחתו עד שנעלמו לגמרי.


אז למה אני בכלל משתפת?


כדי שתשימו לב להתייחס לעצמכם ואל הכאב, כשמגיע. גם אם בחרתם להשתמש במשככי כאבים, כדאי לטפל בכאב ברמה תודעתית, אחרת הוא יחזור בצורה זו או אחרת. בסיטואציות שונות בחיים אם דרך הגוף הפיזי או בכל צורה אחרת. מה שיש לנו בפנים לא נעלם מעצמו.


כשהקושי מגיע דברו איתו. אני אומרת לו שאני מקבלת אותו ונותנת לו מקום. אני נושמת אליו. כבר זה יכול לייצר רגיעה יחסית, הקלה מסוימת. זה כמובן לא מספיק וצריך לעבד ולרפא את מה שיוצר אותו בתוכנו.


במקום להיות בתסכול וכעס על זה שהוא נמצא ומייצר אצלנו אי נוחות, תגידו לו תודה. הוא מגיע כדי לעזור לנו. זוהי דרכו של הגוף להתריע על דבר עמוק יותר שיושב אצלנו וזקוק להתייחסות וריפוי.


0 צפיות
  • phone
  • Black Facebook Icon