Search
  • הלית וייל

החלמה

זוכה להכיר את עצמי לעומק להבין את עצמי למצוא את הדרך לשקט להרפות ולתת לחיים להוביל אותי בלי לדעת לאן עם תקווה מהולה ברגשות כואבים עם תמיכה גדולה ואהבה

התחלתי לכתוב בעיקר בשביל עצמי. היה לי חשוב שאנשים ייחשפו ויכירו ילדה- אישה שנפגעה בילדותה. רציתי שיכירו ויידעו מה ההשלכות של טראומה על החיים. לא רק טראומה כזו, כל טראומה.

ידעתי שדברים שנכתבים מהלב, יכולים לשפוך אור על כל אחד מאתנו, גם מי שלא עבר פגיעת אלימות בילדותו, ולהביא לתובנות והארות, הרי כל אחד מאתנו חווה רגשות ונמנע מרגשות.

כמי שנפגעה, נמנעתי מרגשות כי לא יכולתי לשאת אותם ולכן התנתקתי מזיכרונות והשכחתי אותם מעליי. מעולם לא הבנתי את עצמי והכל היה כל כך מורכב, קשה, מעייף.  

לא הבנתי למה אני כל כך שונה, למה אני כל כך פגיעה, למה הכל קשה לי, ממה אני פוחדת, למה כל יום כשאני קמה בבוקר, אני רק מחכה שיסתיים.

תמיד הייתי חנוקה, מתוחה והיו שלבים בחיי שאפילו לא הייתי מודעת לכך.

הגוף, שלי נשא אותי וכל הזמן ניסה לאותת לי דרך תחושות, רגשות, מצבים בחיים שיכלו לשקף לי את עצמי. אך לא הייתי מסוגלת להקשיב לעצמי או לראות אותי, הייתי מנותקת לגמרי.

היה שלב בו הגוף החל לאותת בצורה יותר אגרסיבית. למזלי, דרך אלרגיות ולא דרך מחלה נפשית או פיזית קשה. אז התחלתי את המסע הפנימי שלי.

זוכרת ששנאתי את עצמי, את הגוף שלי, את המראה שלי, את הטיפשות שלי, את הקול שלי.

שנאתי שאני לא זוכרת דברים, פרצופים, פרטים. התחושה שאני מוגבלת הייתה נכונה במובן מסוים.

הגבלתי את עצמי, את הזיכרון שלי כי רציתי לשכוח כדי לשרוד.  הזזתי את עצמי הצידה כדי לשכוח.

תמיד התביישתי מעצמי. עד היום יש רגעים שאני עוד מתביישת שאני רק...

אז אני מזכירה לעצמי שאני לא פחדנית שנאלמה ושתקה אלא לוחמת ששרדה הכל כדי לחיות.

למעשה, אף אחד לא סיפר לי שגם מהטראומות הכי קשות אפשר להחלים גם אם הן מודחקות. למדתי את זה בכוחות עצמי והיום אני מאפשרת לעצמי לקבל עוד תמיכה מבחוץ  ומשנה את הדפוסים שנטעו בי כל כך חזק שאין מי שיציל אותי.

אני מבינה עוד דברים על עצמי וזוכה לעוד השלמה עם עצמי המביאה אתה שלום ושקט פנימי.

גם מי שמגיע אליי לטיפולים רגשיים בקליניקה שומע ממני לא פעם חוויות אישיות על הדרך שלי בלי לצנזר, וזוכה לתזכורת שאנחנו תמיד הולכים בדרך אינסופית לומדים ומתמודדים עם אתגרים חדשים. בעיניי, אדם צומח ועובר ריפוי כשהוא מוכן ללמוד להקשיב לעצמו ולגופו, להבין את עצמו ולהסכים לחיות את האמת שלו.

אני יכולה להעיד על עצמי שתמיד חשבתי כמה אני אמיתית ומוכנה לשמוע הכל ולמעשה עצמתי את עיניי, חסמתי את הזיכרון ואטמתי אוזניים כי לא יכולתי להתמודד עם האמת שלי.

לשמחתי, מבינה היום שהחיים שלנו הם שלל הרגשות שאנו חווים לטוב ולרע,. לרצות להגיע לסוף הדרך, משמעותו, לפספס את הפואנטה. לכן, גם אם זה מאתגר, רוצה לחיות את הדרך ולקבל את קיומה, לראות את עצמי בדרך ולהרגיש.

מבחינתי, להכיר את עצמי דרך הרגשות והתחושות זו הדרך למציאת פתרונות ומציאת השקט. מי שלומד להבין ולהכיר את עצמו יכול לייצר תקשורת פנימית פתוחה וללמוד לחיות בשלום ובתחושת ביטחון עם עצמו. 

0 views
  • YouTube Social  Icon
  • phone
  • מייל
  • Black Facebook Icon