חיפוש
  • הלית וייל

איך להקשיב לגוף ולהתגבר על כאב

הגוף שלנו נמצא אתנו כל הזמן.

תכלס, זו מערכת היחסים הכי צמודה שיש לנו.

כשלא נוח לנו הוא יכול לכאוב, להציק, לגרד, להתכווץ.

זו הדרך שלו לדבר אתנו. אין לו דרך אחרת.


הרבה פעמים אנחנו בכלל לא מבינים מה קרה. פתאום הגוף מותש, חלש, מכווץ, כואב, מגורה, חולה.

העניין הוא שזה לא קורה ככה פתאום. היו דברים שהובילו אותנו למצב הזה ולא היינו מספיק ערים להתראות שהגיעו דרך המערכת הפיזית, הרגשית והמנטלית.


התוצאה – יצאנו מאיזון והגוף הגיב בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה.


חשוב להבין. הגוף לא סתם מחליט להציק, הוא בסך הכל מסב את תשומת ליבנו. אנחנו, מהצד שלנו, רק רוצים שזה ייעלם כי זה מפריע ולא נוח, אולי אפילו מלחיץ.

ככל שנתעלם הגוף ידרוש יותר תשומת לב.

הוא עקשן ונאמן לנו, הוא לא יוותר.


לטווח הקצר, אנחנו יכולים להשתמש בתרופות, משחות ומשככי כאבים שזה ממש אחלה למי שבעניין.

לטווח הארוך חשוב להבין שמדובר בפלסטר שלא מרפא ומשחרר את הגורמים שיצרו את המצב.

לכן, גם כשנוטלים תרופה, כדאי לזכור להתייחס לעצמנו, ולטפל במקביל, בגורמים שהביאו למצב הנוכחי.


אני רוצה להציע דרכי פעולה בשלבים שיכולות לסייע ולהקל.


אני יודעת שלא תמיד יש את הזמן, והימים אינטנסיביים מאוד, אבל השלב הראשון הוא ממש חשוב ובלתי נמנע.


1. לעצור ולהקשיב.


בשלב העצירה חשוב להרפות. כדי להרפות עלינו להתמקד בנשימה.


מה הנשימה עושה?


היא מרגיעה, משחררת מתח, מחדירה חמצן למוח. אם עדיין קשה להרפות, או כשעולים רגשות שמקשים, אז כדאי לנסות לדבר לעצמנו בקול או בלב.

לחשוב מה הייתי עושה אם מישהו אחר היה מרגיש כך. באיזה טון דיבור הייתי פונה אליו, מה הייתי עושה ולפעול בהתאם. למשל, ברכות, בסבלנות, באהבה.


כשיש רגיעה והמתח מתפוגג אז חלק מהרעש מנוטרל ואפשר באמת להקשיב.


2. לייצר תקשורת


תקשורת במערכת יחסים היא הדבר הכי חשוב. לדבר, לשאול שאלות ולהקשיב. אם לא נשאל איך נדע. אם לא נעצור לשמוע איך נקשיב.


לכל אדם יש את דרך להקשיב לעצמו ולקבל תשובות. אחרי ששאלנו את השאלה והיא ברורה ומדויקת יכולה להגיע תשובה באמצעות מילה או משפט, רגש, תמונה, זיכרון שיחזיר אותנו לדבר ישן שיושב אצלנו ואינו פתור. אין צורך לוותר גם אם לא הגיעה תשובה. יש מצב שהתובנה תגיע מאוחר יותר.

ממש חשוב שהתשובה תגיע באופן אינטואיטיבי ולא מהשכל. הכוונה שזו התשובה הראשונה שקופצת עוד לפני שרצות המחשבות.


זה ממש שלב פשוט.

לדבר עם הגוף. עם האבר הכואב, עם הכאב, המחלה, הגירוי....

לשאול למה הגעת, מה רצית להגיד לי, להראות לי.

בהמשך, לברר מה יעזור, מה יקל, איך לטפל.


והכי חשוב,

לא לחכות עד שהמצב בלתי נסבל.

להתייחס לגוף הנאמן המלווה אותנו וזוכר הכל מהרגע הראשון. הוא לא מוותר עלינו.

בהתאם לחוקי האנרגיה בטבע, יש לנו שאיפה לחזור לאיזון.

אנחנו לא חיים בוואקום ובטבע יש תנודות, האיזון תמיד מופר.

לכן, המטרה היא לחזק את המרכז ולייצב את עצמנו מבפנים, כך, נוכל לחזור לאיזון בקלות רבה יותר ועם כמה שפחות מאמץ.

וכמו באימון כושר, חשוב שנעבוד באופן סדיר ונחזק את עצמנו מבפנים, נאמן את המוח, נחזק את הבסיס.

חיזוק ויצירת בסיס פנימי רחב, מאפשרים לצמוח ולהתפתח ולזרום עם החיים בצורה רגועה יותר.

2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול